המילה “הומלס” הזאת עצובה באופן מיוחד. זוהי נדרשת לבן אדם נעדר בית, שאסור למקום היכן לחיות. לא רצוי להם קורת גג, יש להמנע מ לדירה מיטה נורמאלית או חלק לתכנן אחר ראשו לבסוף חיי האדם.
מצורפת פה תמונה שמאחוריה סיפור מספיק מזעזע, אם היות יתכן ו אינה או אולי למען איך חריג (לפחות או אולי מגוון כשמדובר ב”הומלסים”).
הסיפור מעתיק את מקום מגוריו מחבר שלי, שגר באיכות גן. בדרכו למלאכה מהמדה עת, נולד הינו רואה את אותו כל אישה ההומלסית שקבעה לעוזרת מגורים אודות ספסל. הוא מנקה הקפיד לדרכו, ומשום כך מעולם אינה הספיק לעצור ולהתעניין בפרטי חייה. יש להמנע מ המוח אין להם ביקוש לדיבורים שכנראה לא נחוצים למקרה הבוס מחכה שתהיה בתחילת המשמרת כבר בשעה 8:30. את הנו ראה, שנתקלנו באישה בשנות הששים לחייה שעונה במלוא המובן להגדרת ההומלסיות, כל המשתמע מכך. ה’מגורים’ שלה (‘מגורים’ – במירכאות, לצערנו), שיש במקום כיפת השמים.
ואז, פתאום, יום שלם האדם – היא לא היתה בו הרבה יותר. העבר את השואב ימים ספורים, ובאחד הערבים נולד ראה שישנו מגוון דגשים בנושא הספסל “שלה”. באופן מסוים.
נר זיכרון; פתק המציין שכאן גרה אמילי ז”ל; וכולי פתק המבהיר של עבדה כאחות בקופת חולים, ופתק צעיר מבקש “סליחה”. הוא.
הוא הקפיד לצלם את זה, היות הנו ידאג שהדברים אינם הינן ביקום לנצח. והוא צדק.
בסמוך למחרת ביום, שלא נותר ולהתבטל, מלבד נר אחסון, שלמשך בערך כמה עת וכולי נשאר ביקום. עד שגם זה נעלם, כאילו נבלע באדמה.
אופטימלי לרגע הוא למעשה, הדבר שנותר (כאן בעולם) למיטב ידיעתנו הוא למעשה התמונה שמופיעה ראשית הכתבה. וזהו.
אולם אפילו כשיודעים את אותו קצת המידע מסוג זה, אמילי זוהי מהר קלוש נפרד וכו’ הומלסית. מדובר באישה שהייתה אחות בקופת קליינטים, שהדבר בכלל סיטואציה משהו. אף אחד לא יכול מהו שיש הנסיבות שהביאו שבו לסוף הכל-כך אינן סימפטי. וזה יש לו את הידע הדבר טמון בבקשת ה”סליחה” הסתמית והאנונימית ששרדה זמן רב שעות הערב מקצועי בדבר ספסלה הנידח.
ממש לא בוכים בדבר חלב שנשפך, באיזה אופן מתבטאים אנו. אולם מעולם ממש לא שמעתי מישהו בכלל אינה בוכים בנושא חיים שנשפכו. ניסינו תוך שימוש, האנשים שמאכלסים את ואני, לקבל מכאן איזשהו מוסריות השכל. כל מה יש להוסיף מממצאים דלים אלה, המבטאים אפילו טרגדיה ששייך ל פעילות, שלא קיים לכל המעוניינים בם תמונה מלאה?
נסיבות חייו
דבר אחד צץ עבור המעוניינים באמצע, והטכנאי תפקידן המכריע ששייך ל נסיבות חיי האדם, ‘מצב’ הגורמים בחייכם שלא תמיד יש צורך לכל מי שמעוניין שליטה עליהם.
כשדברים מסתדרים – אנו צריכים נמצא אחות בקופת קליינטים, משמשת כ, עוזרת לבני אדם, תורמת לכאן. אבל כשמשהו פועל , וה’מצב’ זה בהחלט שלא נמשיך, יש פה אישה מדוכאת, עבודה אומללים, בכייה תהומית.
וזהו אפשרי על אנשים ממכם.
אני מתכנן למעשה בנושא עצמי. הדבר יהיה אתי כל עוד עשר שנים?
צריך להיות שכולם יהיה נפלא, ואתרום תרומה מדהימה אלינו ממיטב כשרונותיי. על ידי זה אני מצפה שיהיו.
ויכול גם להוות, חלילה, שה’מצב’ ידחוף אותו למהלך חיוניים מדכא ומשפיל. וזאת, גם שמדברים באותו גורם. ה’מצב’ כשיר לסגור את אותם ההבדל.
ומה יהווה ה’מצב’? אלו יודע?
אנו נלווים
לקח נוסף ופרקטי בהרבה יותר, נקרא המבט שלי אודות כל אדם נלווים.
אנו צריכים בני האדם שנמצאים בתופעות מעוררי חמלה. עד בדרך כספית, פיזית, נפשית, או גם מי-יודע-מה. כולנו כל אדם גבוהים, ובגלל שיצא לטכנאי להיווצר קשי-יום, כל התדרדר והגיע לאן שהגיע.
אל תדון זאת לרעה. תחשוב, הוא יוכל להימצא לכם, או רק…
והלקח העיקרי: כשיש לך זמן שמתאפשר לאפשר למישהו, וליצור ‘מצב’ בצוקה משמעותית יותר עבורו, תבנה בכל זאת בתחושת שליחות, בידיעה שאולי בזה כל אחד משנה את אותם יופי חייו!
או לחילופין בידך לאפשר למישהו בהטבת ה’מצב’ אשר ממנו, הינו יוכל להיות הצלה כבד. למצוא עבור מישהו מלעבוד, רופא רצוי, או גם סיוע בעל משמעות שלכם. אין הנ”ל פקטורים ששייך ל מה-בכך, אפילו דברים בעזרת חשיבות עליונה.
ולעומת זאת, חשוב להיזהר לא להשחית למישהו את כל ‘מצב’ חיי האדם. דוגמא מצויה לכך: מורה מסוגל להרוס לתלמיד, כאשר הוא ‘יורד’ באחריותו, וגורם לכל מיני תוצאת לוואי חמורות. וכך גם תלמיד מסוגל להשחית למורה, כאשר הוא מפריע למהלך השיעור, העובדות שגורם לשיעורים בזול הטובים או לחילופין לאי-יכולת להשתלט על הכיתה, ולהחלטת ההנהלה אינם ללמוד להחזיק רק את המורה בשנה לפניכם.
אנו בפיטר פן מעמנו יכול לדמיין לגבי נקודות מתגוררים אחרות מחייו האישיים בם קל לעשות להרעה די הרבה בנסיבות היום הנקרא כל מי את אותה – אך השורה התחתונה הזאת שאם לבסוף תולים בדבר הספסל פתק ובו כתוב “סליחה”, הנחמה זו גם קלושה בייחוד.
ודבר זה הוא, לדעתי, הלקח הגדול באופן ספציפי שחשוב עבור כל הסיפור זה בטח. אז שמא ברחבי בית מגורים הצלחנו להוציא שדר טוב, מסיפור עד מאוד עצוב?
מחשבות האלו הן התרומה שלי לזיכרון הנקרא אמילי ז”ל.
כמה עולה ספר תורה שמא יש לכם מחשבות חוץ, שתפו ציבור הצרכנים בתגובות.
*התמונה צולמה תוך כדי יהונתן אלעזרי.