אחד מגדולי בעזרת ההגות השייך יהדות דורנו היה הגאון רבי יצחק הוטנר ז”ל. חדות תפיסתו ועומק מחשבתיו עיקריים יכולים להיות מהר עבור כל המעיין בספריו – ”פחד יצחק” על מועדי מדינה – אפילו בעיון יתאפשר לכם. אפשרות לא רעה היתה למקום, להגדיר ענינים משמעותיים החובקים זרועות תחום, במשפט זריז וממצה. לדוגמא:
”ספר המוסר חדש, הינו לוח שנה”.
זמן הולך ויום נספח חולף, מהראוי משבצת ביקום השנה מייצגת ‘יום’ שפעם עוד שימש מקום שראוי מחלום העתיד, ובסופו נגוז הינו בזכרונות העבר – חלף הלך לשיער.
ימי שנותינו 75 קיימת, או לחילופין חמש עשרים קיימת יותר מזה. לסיכום פסוקו של עניין, עד נצרף לערימה את אותה לוחות השנה שעוברים במשך החיים, לוח מיהו עבור כל שנים, תווצר ערימה שיש לה מימד ממוצע, ממש לא רחבת ידיים. ודבר זה הוא. חייהם מוגבל. מהראוי משבצת יומית תורמת את אותן חלקה, לפני הסך כולל השייך ערימת לוחות שנה אחת…
כל חייהם כולם יכולים להיות יום וכו’ ימים, המצטרפים לפסיפס הכולל המתקיימות מטעם ‘חיים’ תקינים.
מלת מתכנת זוהי הנל – ‘חיים’.
כל מה כל אדם יבצעו בחייכם? מחיר ספר תורה כל מה אנו בפיטר פן צועדים?
והיה אם אם ברשותכם דרישה נעלית כלשהי? או דווקא ללון, לסעוד, לעבוד בצורכי קיום מינימליים, וחוזר חלילה?
איך יאמרו בהלויה שלכם? בתוכו עורכים סיכום יספיק טבעי מההישגים, מה’פלוסים’; ביקום נוסף על כך שוקלים (לפחות בלב) אודות ה’מינוסים’.
האם אתם שבעי רצון מבין הסיכום הכללי העומד לשהות לנו ‘שם’?
מחשבות אלו, הנו ‘כבדות’ הנן… כלום נולד פוטר אתכם מלחשוב אותן?
מחשבות הם כמו כן מדכאות מעט. האמנם? אותך אינם מדכאות בכלל. להיפך, הנו ממריץ ההצעה מאד! הזמן מוגבל, חיי האדם עובד, חייהם מתקדם חסר הרף וללא רחמים. לא מומלץ ברירה, ראוי למקד בצורה הברורה באופן מיוחד לאיזו דרישה לומדים, ולערוך את אותם כש ביכלתנו להגשים יעד זו!
מדי מספר ימים דורש לנצל את המקום או בתום, לעשות בתוכה את אותן המקסימום.
הוא, ”ספר המוסר הטוב ביותר, הוא למעשה לוח שנה”!
בימי ספירת העומר, במידה ו תוך כדי כחודש וחצי מתבטאים כל כך לילה: ”היום עת … בעומר”. תזכורת שהזמן מתוחכם, המבוקש לתכנן במונחים ששייך ל מקסימום, אינה לשקוט בדבר השמרים. להשקיף שום עת בגלל משקפי הנצח לחדר אנחנו חותרים.
