הייתם בטוחים שתושבי ארה”ב מבזבזים בנוסף ל-10 מיליארד(!) דולר אמריקאי בשנה לגבי ניתוחים פלסטיים? זה הרוב הוצאה כספית. מתברר ש- עלות ספר תורה אילו בוצעו אודות פציינטים מגיל 70 ומעלה. נמצא לנו שרצוי להפסיק מיד כאן. המספרים יודעים בעד עצמם.
בואו נניח שיש מקום מתאים, ואף מקום מומלץ, לניתוחים פלסטיים. יש עלינו אתם שנולדים מעוותים. יש צורך כל אדם שעברו טראומה – מקרים בלתי צפויים, כוויות וכד’ – עבורם הניתוחים הפלסטיים יותר קל מצילים חיוניים. בנעוריי, הכלב שברשותנו התנפל עליי. הוא נשך את כל פניי והוא לא הרפה, ונחתכתי במקומות רבים – עד לעצם או לחילופין לשריר. למזלי הרב, כשהגעתי אליו המיון, נהיה שם מנתח פלסטי שביצע את כל התפרים. מפאת מומחיותו הצלקות בנושא פניי מינימליות, ככה שבאופן אישי עליכם לכל המעוניין הכרת תודה למקצוע.
אך אנו ביטחון שכל זה מיליארדי שקל חדש לא מושקעים בנפגעי מקרים בלתי צפויים, וכולנו ביטחון שכל הציבור הצלחת לגיל 65 לא נכנס לקליניקות למען לרפא פצעי טראומה או נשיכות כלבי שלג, כמובן ממש לא ספקולציה שלי. בעזרת 84,685 הניתוחים המדווחים לפניכם, 24,635 היו המתקיימות מטעם מתיחות פנימיות ו-24,783 הנקרא ניתוחי עפעפיים (ודאי אינן תוצאה השייך בריחה מבניין בוער).
אז העובדות יבצעו יחד המידע הנ”ל (חוץ מלשקול שנית את כל המקצוע בתוכה בחרנו)? שמעתי (ואין עבורנו תמיכה סטטיסטית לזה) שבמעגלים יחודיים, שכיח שבחורות עוברות תהליך של סוג ניתוח נוסף על כך ליום הולדתן ה-16…
איני מתכוונת לקונן אודות תרבות הזאטוטים מטעם ימינו. אני בהחלט ביקום, עשיתי זה. הייתי מעט יותר כל מפחדת מניתוחים ויותר מאוד ענייה מכדי לממן זה (אני חושבת שהתורה אוסרת ניתוחים פלסטיים מרצון כשהמניע נקרא גנדרנות ושאינם עניין – השוק של כולל שדורש כנות ושיקול דעת), נוני אני איננו מחוסנת מפני ש הפיתוי. אני בהחלט מחוייבת להתפתות להבטחותיו ששייך ל קרם אנטי אייג’ינג נכונה אם סרום נהדר לעיניים.
ואני נוסף על כך אינם מתכוונת לדבר אודות הפרטים שאולי אנו תופשים להציע המתבגרות שלנו; הוא למעשה צריך להיות שהן אינן מאליו.
אני בהחלט מבקש לחפש איך השורש שהיא התופעה, ואני מאמינה שהוא אי שביעות עיניין מחיינו, בתוספת האמונה שהניתוח זה בטח, המעון האפשרי זה בטח, התכשיט הזה, הנסיעה היא, כדאי את המצב, וכולנו סמוכים שזאת אשליה. כשמתעוררים שיש להן אף החדש, או אולי בעלי העפעפיים המורמים, אנשים וכולי נשארים בשיתוף מאוד הקשיים והבעיות. שום דבר שלא השתנה כן – ללכת מספר לכלוכים כחולים ושחורים וחור ברצינות הבנק.
בפרקי אבות, בני האדם הם בהתאם ל שהעשיר הנו נקרא ששמח בחלקו. פירושה המקובל השייך המשנה נקרא שעלינו לשמוח ברמת הרווחה החומרית שיש לנו ושאינם לשאוף לרוב ליותר. היא ממש מקום אמיתית. נוני הייתי חושבת שעצת חכמינו ז”ל יותר מזה הוגנת. יש לשמוח בכל היבט ששייך ל חלקנו – שנולדנו שפויים ולא גבוהים, גברים ושאינם נשים או אולי להיפך, במשפחה המסוימת הנוכחית אודות מכאני הקשיים וההזדמנויות לה וממש לא במשפחה מהמשך הרחוב שנראית לכם נכונה, תוך שימוש ידע בי.איי אך ללא כישרון עד נטייה למוזיקה ואפילו בשיתוף אף הזה.
וזה ממשיך הלאה – בלבד בעניין נסיבות הולדתנו, כי אם בהשוואה לדרך אותה חיינו לומדים. כל אדם רוצים לשמוח יחד בן/בת הקליינט הנ”ל, בעזרת הפרויקט זו, הבית זה בטח, הקהילה זוהי – ביחד עם סימניה ההכרחיים המתקיימות מטעם ההזדקנות.
הפתרון המומלץ לאי שביעות עיניין משמש לשמור לגבי פירוט מתמדת של “אם רק שימש לי…”, או שמא להעסיק באמונה השגויה שנסיבות חיצוניות הן כדלקמן המוצא לאושר.
המעודכנות המתאימות בסטטיסטיקה אלו שלפחות במגזר בעל ידע מיהו אין אבטלה! אבל המעודכנות הפחות טובות הן טיב העדר שביעות בקשותיו מהחיים, שככל הנראה משקפת את אותו טיב האשליה.
הפקטיקה הזו שרק פועלים במטרה ומשמעות יכולים להגיע את הצרכנים מההתבוססות בציפיות הבלתי ממומשות או שמא בפנטזיות של החברה. אתם מוצאים לנכטון להפסיק לבהות במראה, בני האדם מעדיפים להפסיק להתייחס לדוגמא מתבגרות שלא רמות לבצע ליד המאשר בלי לערוך אודותיו, ולהתחיל להביט סביבנו כדי לחפש אחר השתמשות לא ממש יותר מכך מוצלח לאותם מיליארדי שקלים. ואני מאמינה שאחרי שנבלה ימים אלו בעזרה לזולת, נתחיל להשיג את הרגשת הסיפוק החמקמקה, וגם לטעום אושר.