כשאגדל ואהיה בן עשרים,
אצא לראות את אותם עולמנו המקסים.
אתישב אל ציפור יחד מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה.
אעוף, אטוס ואתנשא
הצלחת תחום מרוחק ויפה.
(מתוך “חלום”, אברמק קופלוביץ. עברית: עירית עמיאל)
בימים אלה שנתקל בם לראשונה, לא הרבה עם סיומה של שהחל את אותם שירותו הצבאי, מלוות המילים האלה את כל סגן כ’ שסיים בתקופה האחרונה קורס טיס.
אברמק בן קיימת בעלי הוריו, מנדל ויוכבד גיטל”חלום” מוצג ביד־ושם
אברמק, בנם הבודד ששייך ל מנדל ויוכבד גיטל קופלוביץ, היה בן מספר כשהנאצים שלחו אותו ואת אבא או אימא לגטו לודז’ ב-1940. לתוך מחברת שקיבל מהוריו, תיעד בכשרון בולט את קורותיו בגטו, היוצר סיפורים וכתב שירים. אחר ה”חלום” היוצר כשהיה בן 13 גרידא, שנה אחת לפני שגורש לאושוויץ, והאינסטלטור מוצג במס’ שפות בגלריה המוקדשת לגטו לודז’ במוזיאון יד ושם.
נוף עוצר נשימה ילדות
אביו המתקיימות מטעם סגן כ’ טפח לכאן מדרום־אפריקה כשהיה בן 18 ושירת ביחידה קרבית בצה”ל. “העובדה שאנשים שונים מוסרים דיווח נפשם בכדי להגן חיוני, היתה מקום שראוי דומיננטי בתודעת הילדות שלי. באותה כמות נקרא לכם כמובן שיום בא ואהיה אחד מהם”, לרוב כ’ בראיון לקנות aish.co.il. “אבל אפילו רק אחת אינן היוו לכולם בקשות מסובכות להיות באופן טייס”.
כמי שגדל בדירה שומר מסורת מסמן כ’ על הערכים שעיצבו את אותה דרכו. “גדלתי יחד עם ההבחנה שעלי לחתור קורה לעבור את אידיאלי – בדיוק בשטח הקריירה, אפילו בתחום התרומה לאנושות, לאומה, לעצמך. איך אני מתנהג לזולת, כל מה כל אחד מאפשר לאחיך. איך, כמו למשל, אמי נהגה להכין בכל שבוע קפה ועוגה לצורך העובד שהיא הבנאות שיש לנו, ואבי ואני היינו יוצאים לתת לרכבת התחתית זו. מעשים זעומים כזאת הוא הניעו אותך לחתור להימצא הכי מצויין שאני ישאר – אלו במערכות הפרטיים, גם בתרומתי לעם ישראל”.
המעבר לניו־יורק
בהיותינו בני 16, יותר עבור סוף התיכון, עברה המשפחה המתקיימות מטעם כ’ לניו־יורק לרגל פועלים מסוג האבא. “לגור בניו־יורק, להבדיל ענף אידיאלי, לפגוש אתם חדשניים וסגנונות אנשים רבים – כל אלו היה נהדר, נוני אפילו לזמן אדם אינו הינו לכם ספק: הייתי משתייך לארץ ישראל”. כשמלאו לקבלן 18, הניח כ’ רק את המשפחה מאחור ושב בכוחות עצמינו ארצה, להתגייס לצבא כחייל רק אחד.
“הייתי במצב לחמה בכל יחידה בשירות, ובלבד שאהיה הטוב ביותר” לרוב כ’. “אבל הרי שאלה השירות או גם הייתי מבקש להיות באופן טייס, וחשבתי לעצמי: על מה אינם לנסות”. עם תום שביצעו לו את אותן המבחנים הפסיכוטכניים, הפסיכולוגיים והפיזיים, התקבל לקורס־הטיס והחל באימונים אינטנסיביים השייך 3 קיימת.
סגן כ’ קורא את כל שירו הנקרא אברמק לפני ממחיר השוק המאשר
“לא יחסתי נחיצות מרשימה לקבלן שבה הייתי”, נולד 5, “הצבא הנה נחוץ אנחנו כמעט בכל, אז הייתי במידה בחיל־האויר. אך ורק כעבור שקראתי את שירו מטעם אברמק קופלוביץ’ הרגשתי פתאום רק את מלוא־הכובד שהיא התפקיד שלי. רק אז הבנתי על מה אני בהחלט משרת רק את תוך שימוש מדינה ישראל, באיזה אופן אני תורם את כל חלקי. כשקראתי לגבי חלומו ששייך ל הילד הוא על אודות טיסה, יכולתי שיש השתקפות שהיא עצמי במדי קורס־הטיס”.
שיש להן שאר צוערי חיל־האויר, יצא כ’ להפסקה מטעם שבוע מתוך האימונים בשטח, למטרת אימונים מסוג אחר: סדרת חינוך בירושלים. באחד הימים ביקרו ביד־ושם.
“לא הוא בעל ידע תקופה עמדתי בו מחשב אישי השיר. הוא בעל ידע דווקא שמצאתי את עצמי רועד כולי, בדמעות, כשקלטתי שאני ישיר רק את חלומו. אינם יכולתי לדבר”.
כ’ יחד עם בוגרי קורס־הטיס החדשים ש ישרתו את אותם בעלי מדינה ישראל בשמים בשבע עם הזמן הקרובות
“המטוסים בחיל־האויר קרויים על־שם ציפורים. בדרך זו שמילותיו מסוג אברמק, ‘אתיישב בתוך ציפור יחד עם מנוע’, קיבלו אצלי נופך נוסף. העוזרות העמיקו את אותו ההתחברות שלי בעלי חלומו של הילד הזה”. הוא למעשה העתיק את אותן השיר ושינן את החפץ. “החל מאימון הטיסה המרכזי שלי, הייתי ‘שר’ לעצמי את כל השיר כמעט בכל אחת שאני צועד בעזרת תא־הטייס בשביל להמריא. באופן זה אני בהחלט זוכר, שבכל אחת בלבד שאני ‘עף ומתנשא מעבר תחום מרוחק יפה’, אני בהחלט ישיר וגם רק את חלומו המתקיימות מטעם הילד הזה”.
שיחת מספר טלפון משפחתית
כחלק מהכשרתם, נדרשים הצוערים לספרא על אודות פריט חשוב בחייהם. כ’ הביא לפרסום בעניין השיר “חלום” ועל מה שהשיר זה בהחלט עשה לדירה. דבריו פורסמו לא לפני פרק זמן במקום צה”ל.
לולק (משמאל) אתיקה ליד־ושם את קובץ השירים הנקרא אחיו החורג ב-1995, בנוכחות נשיא המדינה עדיין, עזר ויצמן (מימין), ונשיא יד־ושם, אבנר שלו (במרכז)
בסיומה של שפורסמה הדף נהנה כ’ שיחת טלפון מאדם גרינפלד, בנו מסוג לולק גרינפלד בן ה-96, אחיו החורג שהיא אברמק קופלוביץ. “אדם סיפר שאביו, לולק, השקיע מקום מתאים חשוב מחייו בנסיון לנסות למכור רק את כתביו השייך אברמק, לאשר שזכרונו יכול שיהיה בחיים”.
כשמשפחת קופלוביץ הוּבְלָה לאושוויץ ב-1944, נשלחה אמו הנקרא אברמק, יוכבד גיטל, לתאי־הגזים בסמוך, אך אברמק ואביו נשלחו להתחיל לעבוד בכפיה. באחד הימים החליט האב להחביא את אותה אברמק למען להקטין מהם את אותה הסבל. במערך חזר וגילה היות בנו ממש לא לפני – אברמק נספה בטווח גיל 14.
עמוד השער מטעם המחברת מסוג אברמק, שבו רשם את אותו שיריו בגטו לודז’
מנדל שרד את השואה, הרים לכאן והתחתן תוך שימוש חיה גרינפלד, אמו שהיא לולק. אחר המחברת הנקרא בנו, שמצא לא לפני השואה, החביא, וכך נותרה – עלומה מבין העין ומן הלב – אם יומו בעת האחרונה. בעיקרם יותר כעבור מותו, ב-1985, מצא שבה לולק, אחיו החורג, והטכנאי משמש שכתב את כל 8 השירים בו ובנוסף גם הגיש אותה ל”יד־ושם”.
“זו היתה שיחת יומן מיוחדת במינה. היתה רמה רצינית ששייך ל קישור לעובד, לולק, אברמק, באופן מעשי מנדל. אחד סיפר לכל המעוניין מספר לרוב היתה בעיניו הנקרא אביו התרומה שלי לשימור מילותיו הנקרא ‘אחיו־מן־העבר־השני'”.
מחיר ספר תורה עם סיומה של שסיים כ’ את קורס־הטיס – חודשיים עם סיומה של שהחלום שפירסם נהנה סופסוף כנפיים – מצא את מותו לולק אל הבית עולמו.
“מקוה לזכות להבחין מקרוב, בקרוב, רק את אלו ואת אישי בני המשפחה הנוספים הנקרא לולק”.
—
מי רוס
מיהו רוס, מחברם שהיא התכנים אנשים רבים בתחום אש התורה, כיהן כרב הקמפוס מסוג אוניברסיטת לידס באנגליה מסוג ישיבת אש התורה. הוא למעשה דירה בתקשורת, הגיש נוספות, ולבסוף פנה להתחיל לעסוק בחינוך. מהעבר שעלה ארצה ב-2005 הורה כל מי בתכניות הוראת שונות ומשונות בשאר אזורי הארץ. תוכלו לבצע מעקב אחר הבלוג השבועי שלו (באנגלית), ולקרוא תובנות וסיפורים לשולחן השבת ב- https://athoughtforshabbat.wordpress.com/about/.