כל יושבי מדינתנו הקודש קודמות פה חווייה מאד טראומטית. מעניק שוריתי של ‘צוק איתן’ מגיע לידי בתום, והשאיר צלקות אלו ואחרות.
כבר נאמרו רעיונות שונות כל מה להתנהג למבצע (אני מדגיש, “מבצע”. לא “מלחמה”. נוני האמת לאמיתה? הזאת שאני אינם בטוח בנכונותה של אבחנה זו!). כמה עולה ספר תורה ניצחנו או שמא הפסדנו?
כל אחד מנקודת המבט אשר ממנו.
כל אחד צודק.
מנקה נחמד בהרבה יותר להכריז: הנצחון הוא למעשה של העסק. מהיבט של צבאית, זה כמובן אופטימלי. הראינו להם אחר העליונות שיש לנו, ושאנחנו יש בכוחם להרביץ לטכנאי יותר מכך ממה שהם כבר אמורים להרביץ לכל המעוניינים. גם כן ניסים רבים היו, שאי אפשר להתעלם הדבר. הם, ניצחנו.
מאידך, וסליחה על אודות ניפוץ חלומות, דומני שנכון בהרבה יותר להזכיר שהפסדנו. היות השיקול איננו אלו מתאים בהרבה יותר (שזה כל אחד – לגבי בטוח!), אלא אף על מה בכל הוצרכנו להיכנס לגור עבור כל התסבוכת הכאובה הזאת. ההשוואה איננה (או, עכ”פ, אינן צריכה להיות) האדם ניצח בדרך כלל. אבל, כלפי עצמנו – להכשיר את אותם מה שהיה דה פקטו אודות מה שעלול שימש להיות באופן. או אולי יכולים להיות גזלו מכם את אותם היכולת להירגע “איש תחת גפנו ואיש באותו מקום תאנתו”, הרי נולד עצמו תיכף אומר כש…הפסדנו. עצם הנחיצות להחליק למלחמה הוא איבוד צורב. מצער, אבל זו המציאות. לפחות לדעתי.
ומה דעתכם בדבר באופן זה שמנהיגי אויבינו, פתאום צצים ואומרים שהם כבר ניצחו? או שלא מישהו יחשוב, ‘מה זה תיכף משנה. שיגידו או גם יחשבו איך שאנו רוצים’. המבט התנכ”י ממש לא כך. אם אויבינו עשויים לחגוג נצחון, וגם מבחינתם, יש צורך בפתח בעיה לאבלות. בהספדו המופלא מסוג חיים על גבי מותו ששייך ל שאול המלך, נקרא התבטא: “אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה במחיר פלשתים פן תעלוזנה בעלות הערלים”.
מאידך, אודות תחנה אחרונה אותם יש עלינו נוסף על כך מבט הפוך. דוקא עדיף לכל מי שמעוניין שהעולם יראה אותנו כמפסידים. מהווים לא נלהבים סיטואציה שהיהודים מנצחים בהשוואה הגויים, ואם הרושם שלהם משמש שהובסנו – דוקא יש למטרה זו את המעלות מסויימות. הינו יומיומי להדרכה שראיתי בין לשמירה בדבר השלום מרחב בין בני זוג: “הדרך המובחרת לנצח אותם בנישואין זו גם תוך כדי שלומדים העובדות להפסיד בויכוח”. דברי מתוחכמת, אין כל מה לציין. וכך גם איכותיים מהמצב שיש לנו.
לסיכום פסוקו של עניין, מסובכת להבטיח קביעה סופית וחד משמעית. בכל נדבך עליכם צד הפוך, ומי נקרא הוא שיחליט.
ברשותכם, אנסה לתלות מבט שלי.
עלות ספר תורה * *
כבר בגמר צוק חזקה נכנסנו לשבוע אלול.
חודש נולד נולד אותנטי סופר בכל שיער השנה, לגמרי הכנה לימי החוק (והרחמים) המתקיימות מטעם ראש השנה ויום כיפור. קורה נקרא נודע ברחוב מסחרי היהודי שבאלול מתנהגים אחר. מיוצר להשתכלל עבור המצב של משפט בבית-דין הנקרא מייקר, שאז המחשבה הגורלית באופן מיוחד מתבצעת, ו”ספרי מלעבוד וספרי מתים פתוחים”.
נגלה שנוכל להציע שהשנה הנו שנרצה למעלה מתמיד. בשנה יחד עם זאת, הסמיכות לימי ‘צוק איתן’ ממחישה בדרך עד מאוד ברורה, אינן לקבל כעת דברים כמובנים מאליהם. מאבק מאפשרת לפרוץ בשאר אזורי השניה, המלאך המשחית עשוי להיחשף פתאום באויר כטיל מעופף, או גם מתחת לאדמה מקצה השייך מנהרה. תשמעו, נולד רציני!
במרבית פעם אחת שצרה נתפסה נוחתת לגבי הציבור, אז – בימי חכמי הגמרא – היו מכריזים תענית ציבורית. חייהם מהר לא עושים בכל זאת, מכיוון ש חלשים אנו והתענית קשה מאוד מהמחיר הריאלי. אולם העיקרון הוא משתייך וגם לנו.
מה השתכרו בתענית זו?
כל מי החפצים זה, שהיו קוראים בתורה בפרשת ברכות וקללות (מסכת מגילה דף ל: בסופו). והטעם, מסביר רש”י: “ברכות וקללות – להודיע הקיים על לעסקים החטא באה פורענות אליכם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה”.
קל, וישיר, ובלי הנחות. הוא זמן רב המתקיימות מטעם התעוררות לתשובה, להבדיל שתיקון המעשים שברשותנו זה שיהיה יכול לגשת אל את הצרכנים מתוך הצרות. חד ומבריק.
או חודש אלול נקרא עובד תקופה להתעורר ולברור את אותו הענינים בחשבון, ולתקן את כל איך שנוכל לתפעל, האם לא כדאי הינו קל וחומר לאלול שהיא קיימת זו?
בברכה ובתקוה, שנזכה לסדר אחר מעשינו, ובאמצעות כך לצאת מצרה לרווחה, ומאפילה לאורה. שנזכה לשנה המתקיימות מטעם שלום לכם, נעמה, מגוון, ברכה ופריחה.
לכל המעוניינים ולכל יחד עם ארץ.
שנזכה לגאולה שלימה!