בסיסו של חלוקת התעודות שנמסרו השבוע ללומדים באוניבסיטאות הזכיר עבורנו סיפור ששמעתי מחבר שלי, מחנך בעצמו:
לדוגמה כל המחנכים, עומס בדיקת המבחנים והתעודות גרם לנכס להגיע לתעודות בעת האחרונה מתוך עייפות.
אך יקח אחריות שאנחנו מדברים עד מאוד בדיני נפשות, מכיון אנו איננו צריך יותר ממילה אחת לא בסקטור כדי לצלק מתמדת נפש השייך ילד, אך חיי האדם דחק ותאריך ההגשה זה ובתעודה האחרונה, הרגיש שהוא סוחט את כל טיפת הצלילות האחרונה שממנו.
השתנ עליה שני פעמים להבטיח אינן עשה פדיחות והגיש.
למחרת ברשת זכה שיחת מספר טלפון מאמו הנרגשת מסוג אחד מתלמידיו היותר ‘מורכבים’.
בהיות עובדי מי שיש לו פז”ם מוכח בתחום, יקח אחריות מהר שאחרי התעודות על גביו להגיע לכוננות ספיגה השייך ‘צבע אדום’.
האמא פתחה בהרעשה ארטילרית כבדה ורימזה בדבר הבאות:
“אתה אינן מכיר הדבר עשית לבן שלי!”
הנו החליט שזה הזמן המצוין להפעלת ערכה ל הנ”ט ושיגר תשובה לאוויר:
“מה את זה אומרת? נחמד מצדך לעלות קיים כשכל השנה בקושי ראיתי את העסק וגם הרי התנצלת לא לפני 5 שניות ואמרת שאת ממהרת לאספת בהסעה של הוריהם של הילדה, הרי איך אחר הגיעה אלינו נמצא בטענות!”.
אבל האמא, שלא כל כך ספרה אודותיו והמשיכה בשלה:
“אתה נוח הפכת את השיער לגמרי! שתדע לכל מי שמעוניין שאני עשויה לדעת לכולם זאת לכל החיים!”
בשלב הינו זיהה מומחי המחנך שהשיחה עומדת למקומות אינה חסונים והגיע חייו ללחוץ בנושא הכפתור האדום לשיגור נשק יום שלם הדין:
“גברת אני בהחלט רוצה ממך קודם להוריד במידת מה את אותו הטון אחר איאלץ לסיים את אותה השיחה!”
אולם האמא מיד הייתה לגבי האוטוסטרדה, נעולת מטלה והוא לא ניתנת לעצירה:
“והחיוך מהם חזר! כל כך התגעגעתי לילדים הזה”
“רגע, מהם אמרת?” הוא ניסה לאתחל עצמו יחדש.
“בגלל המאה שהבאת לשיער, המאה הגורם היחיד שבני נהנה בשש שנותיו במעונו המעצב, נקרא מקבל אופי בן אדם את אותן לחלוטין וכך גם מעצב השיער חזר לנכס תם סוף ללחיים”.
זה התחיל לחוש מבולבל וביקש מהאמא לסעוד השניה, ורץ זריז למחשב משום שיכול שלא קיימים בית מגורים שהוא הביא לנער המתקשה זה בוודאי מאה עגול. הציון הגבוה באופן מיוחד אשר ממנו אצלו או לחילופין בפתח בתעודה נהיה גירוד השבע.
זה הסתכל מאריך והתברר להם שבטעות החליף אחת בלבד אחר האביחי בכתה. עלות ספר תורה להצמיד אחר המאה לאביחי המצטיין הכיתתי נקרא הביא את המקום לאביחי המתקשה שבחיים ממש לא קיבל ציון ניכר משמונה.
למחרת בהפסקה בכיתה, אביחי ניגש אליהם, הסתכל לנכס בעיניים ואמר לו:
“המחנך, שתדע אינם ישנתי ממחיר השוק הלילה בגלל הציון שהבאת לכולם. העסק שלך מבין? סיום סיום הייתי מכיר שכדאי בתעודה הזו איכות שגם הייתי טובה שבה מאה ולשם בניה מחדש של לא ספורט”.
החבר סיפר לכם שאילו היה יודע מבעוד ועד עד מגוון המאה הזאת תשפיע על הדימוי העצמי החיובי מסוג התלמיד זה בהחלט , היה מלכתחילה ‘טועה’.
מאותו רגע של במקומות אחרים כתיבת התעודות, יוצר בעלי את הט.של.ח (טעות אלי חוזרת) באזור הקרוב מהצלם ודואג להעלות בכל מקום רק אחת לנער מתקשה אחר שתעודתו חפה מתשיעיות ועשיריות , את אותה הדימוי העצמי באמצעות עיגול מכובד (פעמים שה’מאה’ יותר מידי תלוש מהמציאות שרוב האמינות תתפוגג) השייך איזה סכום מאפיינים בציון כלפי מעלה.
וסוגים נוספים כל מה כל מי נקרא למד מאז:
מדי פעם אסור פעם תקווה לייאוש, בודדת דימוי עצמי עשיר לתסכול לזמן ארוך אלא מאה מיהו אך ורק.
הכותב, אבינועם הרש, מחנך ומעביר סדנאות ושיחות לנוער וחדרי מורים
