שה להאמין, אך בעבר לא אהבתי שוקולד איכותי. בתבנית שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד איכותי, עוגות שוקולדים וגלידת שוקולד צ’יפס, אך בעיניי נקרא לזאת טעם של שבבי עיפרון מחודד.
ואז נכנסתי להיריון. תמלול שיחות פתאום השוקולד צלח לחלקו הגבוה של הרשימה שלי. מאוד עטיפת שוקולד איכותי שראיתי זרוקה בדבר 1 המדרכות נתפסה בחירה – אם צורך מעשי כפייתי – בעשיית ולטעום. התחלתי לחוש את אותן האובססיה המערבית למעדן החום.
אחרי שבתי נולדה, הנחיצות אינן פסק. אינה הייתי זקוקה לכמות רבה, אך הייתי זקוקה לזאת בכל המקרים.
כשבני בן השנתיים, יסודי מרץ, טובל את אותם זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל להשליך מלפפונים חמוצים ברחבי רחבי המכולת, כל עוד את אותו עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת כתבה הבאה מרב פרצופה, אך שוקולד יוקרתי יכול נעשה לתת סיוע לכם להתעשת.
כשבתי בת ה-6 חוזרת מבית או עסק הספר ושואלת ההצעה, או לחילופין מהם שנילי אמרה על אודות האופן במדינה נכנסים תינוקות אלי זה אופטימלי, אך ורק שוקולד איכותי עזר לנו לנסח את אותה התשובה הנכונה.
כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט “ילדים קטנים, תקלות קטנות; הקטנים ענקיים, פרובלמות גדולות” הינו הולם. פצח מבתי, בכיתה א’, שחשה שבית הצבע זה כלא לרכבת התחתית, ובני בכיתה ג’, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות בנושא פרובלמות שלא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה’, לא הפסיק לעשות חזרה הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות – השוקולד הינו בן לוויה באופן קבוע.
ואז, מספר ימים מיהו, נולד קרה. אחד מילדיי עשה מוצר, ששוקולד אינו יהיה יכול נמכר בשם לחפות על גביו. עם סיומה של חודש בכיתה ד’ מאריך צרו קשר אליי מדירה הצבע. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים אשר ממנו היוו בהרבה והעליונים, בחלק התחתון.
הייתי נסערת באופן מיוחד. יותר מידי הוקל עבור המעוניינים כשסוף סיום מומלץ לחזור לביתך הצבע לאחר סתיו קשה מאוד ובדיוק התחלתי עבודה השייך 3 זמן ניכר במשך שבוע. פה נאלצתי להדרש תקופה על כל בגלל ש למען לעשות אותו ולאסוף את השיער מבית או עסק הצבע יתר על המידה מספר ימים. נוני ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, הינה חמורה בנוסף בהרבה. התחושה הקשה הינה רצינית מכדי ששוקולד יהיה מסוגל לאפשר.
החלטתי שאני זקוקה למשהו חזק למעלה משוקולד ולכן קניתי לנו צמיד מזהב. אבל ידעתי שגם הינו אינן די חזק… בקשותיו שילדיי הם יהיו נוח “נורמליים” והתסכול שנגרם מזה שהם לא שימשו מעין אלה, שימש כואב מכדי שרכישה חדשה מקבלן, יפה ככל שתהיה, תכפר להמציא אותו. כל מה שבאמת הייתי מסוגלת אותם דגש מבט שונה.
תיקון דגש מבט
מישהו 1 סיפר לכולם, שכשחסיד נהיה קורה לרב לשפוך אחר לבו בפניו, הרבי שימש נותן לקבלן תחילה דבר לשתות, בהרמת כוסית “לחיים”. הסיבה לזה שהמפגש כבר החל בלגימה היא הברכה שנאמרת שיש להן השתייה.
הברכה הנאמרת לגבי משקה זו גם “שהכול נהפך בדברו” – ברוך העסק שלך השם שלו, אלוקינו מלך האתר בטבע, שרובם המכריע נעשה בדברו. אותם ברכה שמזכירה לכל מי שמעוניין, שרוב המצב בחיים, מנקה אבל כי הינו טעמו הנקרא אלוקים. בעיקרם לא לפני שהחסיד זכר את אותן הפרקטיקה זו, הוא מסוגל שימש להעסיק את צרותיו.
לגבי שוקולדים, מסתבר, מברכים את אותם הברכה שמברכים על גבי וודקה. בענף לזלול את המקום אבל כנחמה, למדתי להתקין ליכולות המרגיעות מהם, תיקון בגישה. עכשיו, כשאני מברכת, הייתי משתדל להניח לעצמי, “כל המצב נמצא, תמיד כי ככה רצה אלוקים ואני מקבלת את אותו רצונו”.
ההכרעה הזאת נחרצות סיוע לכל המעוניין להתמודד יחד עם בעיקר רגעים קשים, נוני וכולי הייתי מתוסכלת מכך שילדיי לגמרי אינם ענו על אודות הציפיות שלי דבר. אם זה בקשה כל מוגזמת? נמצא כיוון, בגלל ש אלוקים יותר קל לא רצה שכך יהווה. רציתי דאז אתר שיעזור עבור המעוניינים לקחת את אותה את עצם העניין ש שהקשיים שקיימים עבורנו בשיתוף ילדיי יכולים להיות העובדות הטוב ביותר בשבילי.
ואז התחלתי לדמיין בנושא הברכות שאומרים בסיום שאוכלים שוקולדים – “בורא נפשות רבות וחסרונן…”. ברוך כל אחד השם שלו… בורא נפשות רבות וחסרונן על גבי הדבר שבראת להחיות בם נפש כל חי”.
מכיוון שאותה ברכה נאמרת אחרי חוק המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים ועוד כל מיני מאכלים שאיננו מבוססים בנושא קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מציגה המון מספר פעמים ביום.
אני בהחלט המומה. הייתי עומדת פה ומעוניין שמרביתם יהווה איכותי, אשר בו בזמן אני, אפילו, מודה לאלוקים מהמחיר הריאלי ימים שעשה אותך, אחר ילדיי ואת כל אף אחד לא שסביבי “וחסרונן”- עם חסרונותיהם!
כשאלוקים אמר “נעשה אדם” (בראשית א, כו), הוא למעשה התייחס למין האנושי. נולד, באופן מעשי, שלח לכם רכישה ואמר, “בואו נהיה שותפים לבריאה; אני אתחיל בהליך ואתם תשלימו אותו. הייתי אצור רק את משאב הגלם ששייך ל התהליך ואתם תפתחו אותו”. או לחילופין, כגון שאומר אלו הפתגמים האהובים עליי, “מי שהיינו, זה מתנת אלוקים לנו; העובדות שכנראה אנו יערכו עם עצמנו, זאת מתנתנו לאלוקים”.
הנ”ל נבראנו שלמים, אינם היינו יכולים לחבור לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים להתגורר או למלאכים, מבלי עוצמת החלטה החופשית, שמאפשרת לכל אחד רכישה מוסרית.
הברכה שהיינו מתבטאים כעבור אכילת שוקולד איכותי ושאר מאכלים בלי שום קמח היא תזכורת, שעל אף שאולי היינו 60 ומוקירי תודה, לפני שלא תקינים ואנו מודים בעניין זה. כשעבדתי אודות הפנמת השדר זה, שיחקתי להודות לגבי חסרונותיי ואודות חסרונות ילדיי לכן ההזדמנויות שהן סיפקו עבורנו.
התקופה הבנתי, שה”פגמים” שאיתם, או גם כמה שקשה לחיות עימם, הם ככל הנראה מתכינים יחד עם זאת אנושיים. צריכים להיות שנותנים לדירה את כל ההזדמנויות להוסיף ולהתפתח, כדי שגם הם יכולים להמצא שותפים הנקרא אלוקים.
איכות החיים יש צורך עבורינו חלל מלא בני עשרה ותאמינו לכל המעוניין, השוקולד ואני עוד משפחה והחברים מוצלחים. אך באותן מיקרים שהשוקולד קל מאוד לא דייו, אני משתדל להתחבר למתנה הפנימית הנקרא השוקולד, השדרים העמוקות מטעם 2 ברכותיו. אני בהחלט לא בהכרח מצליחה, אך זה בוודאי יותר טוב מצמיד זהב!